החלטה בתיק פש"ר 8599-01-10

1.              כללי

מונחת לפניי בקשת הנאמן (בקשה 52), ליתן צו האוסר על החייב ובנו, המשיב 1, לתפוס חזקה בדירה המצויה ברחוב ברדיצ'בסקי 28 בתל אביב (להלן: " הדירה"), ואשר זכויות הבעלות בה רשומות בלשכת רישום המקרקעין בחלקים שווים על שם שניהם. כן מבוקש, ליתן צו איסור דיספוזיציה כלפי שוכרי הדירה, המשיבים 2-4 (להלן: " השוכרים"), ולהורות להם להעביר מחצית מדמי השכירות לקופת פשיטת הרגל של החייב, המנוהלת על ידי כונס הנכסים הרשמי.

2.              רקע עובדתי

ביום 15.4.10 ניתן צו לכינוס נכסיו של צבי ביאלוסטוצקי (להלן: " החייב"). בהמשך, ביום 1.7.13 הוכרז החייב כפושט רגל, ועו"ד מוטי בן ארצי מונה כנאמן על נכסיו (להלן: " הנאמן"). 

על החייב הושת תשלום חודשי בסך 500 ש"ח והגשת דוחות חודשיים. דא עקא, הוא אינו עומד בחיובים שהושתו עליו, וכמפורט בהחלטות שניתנו על ידי כב' השופטת אלשיך, שדנה בתיק עד לפרישתה. עם פרישת השופטת אלשיך עבר התיק לטיפולי.

ביום 29.9.13 הגיש הנאמן בקשה להורות על פירוק השיתוף בדירה (בקשה 48). כן ביקש הנאמן, כי בית המשפט יאפשר לו למכור את הדירה לכל המרבה במחיר, כאשר מחצית הכספים, בניכוי ההוצאות הרלוונטיות, תועבר לקופת פשיטת הרגל של החייב ואילו המחצית הנותרת תועבר לבנו של החייב (להלן גם: " המשיב"), וזאת בהתאם לרישום זכויות הבעלות בדירה כמבואר לעיל.

הנאמן טען בבקשה, כי על חלקו של החייב בדירה רשומים עיקולים רבים לטובת שלטונות המס עוד משנת 1980, המונעים בפועל ביצוע כל דיספוזיציה בדירה. עוד נטען, שאין תוקף להערת אזהרה מיום 30.5.05 שנרשמה על חלקו של החייב בדירה לטובת ילדיו - המשיב והגב' אסתר ביאלוסטוצקי.

באותו היום ניתנה החלטת בית המשפט (כב' השופטת אלשיך), לפיה נדרשת תגובת החייב והמשיב לבקשה. החייב לא הגיש תגובה לבקשה, ואילו המשיב הגיש שתי בקשות מטעמו למתן ארכות. במסגרתן הבקשות האמורות טען המשיב, כי הוריו הקנו לו ולרעייתו את מלוא הזכויות בדירה, עם נישואיהם בשנת 1995.

חרף הארכות שניתנו למשיב, הלה לא הגיש תגובתו לבקשה במועד שנקבע לכך. משכך, ולאחר שהנאמן הגיש בקשה למתן החלטה בבקשה בהעדר תגובה, קיבלתי את הבקשה על יסוד האמור בה, וכמפורט בהחלטתי מיום 11.12.13 (להלן: " ההחלטה").

ביום 6.12.13, קרי לאחר מתן ההחלטה, הגיש המשיב את תגובתו לבקשה. הואיל וכבר ניתנה החלטה בבקשה, לא ראיתי מקום לקבל את התגובה, ובאותו היום ניתנה החלטה, כי כבר ניתנה החלטה בבקשה. 

המשיב ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון (ע"א 8786/13). בערעור טען המשיב, בין היתר, כי הדירה הינה בבעלותו המלאה, כי זוהי דירתו היחידה, וכי הוא מתגורר בה. משכך נטען, שמכירת הדירה תסב לו נזק בלתי הפיך, לרבות שלילת מעמדו כדייר מוגן.  

בית המשפט העליון (כב' השופט שהם), עיכב את ביצוע ההחלטה (להלן: " עיכוב הביצוע").

הנאמן הגיש בקשה נוספת (בקשה 52), לאיסור הדיספוזיציה בדירה וגביית מחצית דמי השכירות, היא הבקשה נשוא החלטתי.

3.              מהות הבקשה דנן

לטענת הנאמן, בירור שערך בעיריית תל אביב העלה, כי הדירה מושכרת על ידי המשיב לצדדים שלישיים החל משנת 2004, וזאת בניגוד להצהרותיו לפיהן הוא מתגורר בדירה. עוד עולה מהבקשה, כי מחודש ספטמבר 2013 הושכרה הדירה למשיבים 2-4 תמורת סך של 7,500 ש"ח לחודש (להלן: " דמי השכירות"), וכמפורט בהסכמי השכירות שצורפו לבקשה.

באותו היום, ניתנה החלטתי המורה על מתן צו ארעי כמבוקש. כן הוריתי על קבלת תגובות המשיבים לבקשה.

4.              טענות הצדדים

המשיב טען בתגובתו, כי שעה שבית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע ההחלטה בבקשה 48, אין מקום לדון בבקשה 52, ומשכך דינו של הצו הארעי שניתן בטלות.

השוכרים אינם מתנגדים לסעדים המבוקשים, וזאת בכפוף לשמירת מלוא זכויותיהם בהתאם להסכמי השכירות. כן הבהירו השוכרים, כי סמוך לקבלת החזקה בדירה ביום 1.10.13, הם מסרו למשיב 12 המחאות לצורך תשלום דמי השכירות, אשר חלק הימנם הופקדו ונפרעו על ידי האחרון. משכך, ככל שבית המשפט יורה על העברת מחצית מדמי השכירות לקופת פשיטת הרגל, מתבקש הוא להתיר לשוכרים לבטל את ההמחאות שטרם נפרעו, והחלפתם בהמחאות חדשות.